מלמעלה עד למטה: היום שבו מגלים כמה גדולה צ'ירוויניה באמת

יש מסלולי סקי שזוכרים בגלל שהם תלולים.

יש כאלה שזוכרים בגלל הנוף.

ובצ'ירוויניה יש סוג אחר של חוויה: פשוט להתחיל גבוה – ולהמשיך לרדת.

עוד מסלול.

ועוד אחד.

ועוד אחד.

עד שבאיזשהו שלב מסתכלים למעלה ולא ממש מאמינים מאיפה התחלתם.

כאן הפרשי הגובה הם חלק מהחוויה

Breuil-Cervinia עצמה נמצאת בגובה של יותר מ-2,000 מטר, אבל מערכת המעליות המחוברת למרחב של זרמט מאפשרת להגיע לגבהים שמתקרבים ל-4,000 מטר.

המשמעות היא שאפשר לבנות יום שבו עולים גבוה בבוקר ואז מתחילים מסע ארוך כלפי מטה דרך נופים שמשתנים כמעט בכל שלב.

בגובה הרב הכול פתוח ולבן.

בהמשך ההרים מקבלים צורה אחרת.

ולקראת העמק חוזרים בהדרגה אל העיירות.

זה פחות מרגיש כמו "עשיתי מסלול מספר 7 ואז מספר 12", ויותר כמו טיול שלם על מגלייים.

אל תמהרו

דווקא בירידות הארוכות הטעות היא לחשוב שהמטרה היא להגיע למטה כמה שיותר מהר.

הכיף נמצא בדרך.

עוצרים לקפה.

מצלמים את המטרהורן.

נותנים לרגליים לנוח.

וממשיכים.

מי שגולש ברמה המתאימה יכול לשלב ביום כזה את האזורים הגבוהים של צ'ירוויניה עם ירידות ארוכות לכיוון ולטורננשה (Valtournenche), וכאשר התנאים והסקי־פס מאפשרים – לפתוח לעצמו עולם גדול עוד יותר דרך החיבור עם זרמט.

Breuil-Cervinia, Valtournenche ו-Zermatt פועלות כמערכת של מסלולים ומעליות שמאפשרת לעבור בין האזורים מבלי להוריד את המגלייים.

למה זה כל כך כיף דווקא כאן?

כי צ'ירוויניה בנויה לגובה.

אתם לא עולים להר קטן, יורדים למטה וחוזרים שוב לאותה מעלית.

אפשר ממש להתקדם דרך ההר.

וזה גם מה שנותן תחושה של מרחב – במיוחד ביום בהיר שבו אפשר לראות מרחקים עצומים וה-Cervino, המטרהורן, נמצא כמעט כל הזמן ברקע.

אבל ירידה ארוכה דורשת קצת תכנון

לפני שיוצאים למסלול כזה, צריך לבדוק באותו בוקר אילו מעליות ומסלולים פתוחים.

באתר גבוה כמו צ'ירוויניה, רוח ומזג אוויר יכולים להשפיע על החיבורים הגבוהים. האתר הרשמי מעדכן את מצב המעליות והמסלולים בזמן אמת אחרי שעות הבוקר.

כדאי גם לדעת מראש מה רמת המסלולים בדרך.

לא יוצאים למסע ארוך רק בגלל שמישהו אמר שזה "המסלול שחייבים לעשות".

המסלול הכי טוב הוא זה שמתאים לרמה שלכם ושאתם יכולים ליהנות ממנו.

ויש רגע אחד ששווה לחכות לו

בסוף יום כזה מגיעים למטה, מורידים את המגלייים ומסתכלים בחזרה על ההר.

רק אז קולטים את המרחק.

בבוקר הייתם אי שם למעלה, בתוך הלבן, בגובה שבו הכול נראה קטן.

ועכשיו אתם שוב בעיירה.

יש הרבה דרכים להבין כמה גדול אתר סקי.

אפשר להסתכל על מספר הקילומטרים במפה.

או שאפשר פשוט לגלוש אותו.