כך נראה יום סקי מושלם בצ'ירוויניה – מהקפה הראשון ועד הירידה האחרונה

07:15.

בחוץ עדיין שקט.

פותחים את הווילון והמטרהורן כבר שם.

זה אחד הדברים המשונים בצ'ירוויניה: אחרי כמה ימים מתחילים להתייחס לאחד ההרים המפורסמים בעולם כאילו הוא השכן מהבניין ממול.

מתלבשים.

קפה.

נעלי סקי.

ויוצאים.

08:30 – להיות בין הראשונים

יש משהו אחר במסלול בבוקר.

השלג עדיין מסודר, ההר שקט יותר והרגליים עוד לא התחילו להתלונן.

זה הזמן לעלות גבוה.

לא לבזבז את השעה הראשונה על סידורים שאפשר היה לסגור בערב קודם.

סקי־פס מוכן, ציוד מוכן, כפפות בכיס.

עולים.

09:30 – עכשיו מבינים איפה נמצאים

ככל שעולים מעל צ'ירוויניה, הנוף נפתח.

פלן מזון (Plan Maison) מאחוריכם, ממשיכים גבוה יותר, וה-Cervino משנה צורה כמעט מכל זווית.

בימים בהירים, קשה לא לעצור.

גם אם אתם מסוג האנשים שאומרים "באתי לגלוש, לא להצטלם".

אתם תצטלמו.

11:00 – איטליה או שווייץ?

זה הרגע שבו היום יכול לקבל כיוון אחר לחלוטין.

כאשר החיבור פתוח, מזג האוויר מתאים ויש לכם סקי־פס מתאים, אפשר להמשיך דרך המרחב הגבוה ולעבור לכיוון זרמט.

Breuil-Cervinia, Valtournenche ו-Zermatt מחוברים ברשת מסלולים ומעליות שמאפשרת לעבור ביניהם על מגלייים.

בבוקר שתיתם אספרסו באיטליה.

בצהריים אתם יכולים למצוא את עצמכם גולשים בשווייץ.

לא רע ליום שלישי.

12:30 – עוצרים

יש אנשים שמנסים "לנצח" את חופשת הסקי.

עוד מסלול. עוד מעלית. עוד 6 ק"מ באפליקציה.

אבל אחד הדברים הכי טובים באלפים הוא דווקא לעצור.

מורידים קסדה.

מזמינים משהו לשתות.

יושבים מול ההרים.

ונותנים לרגליים חצי שעה להבין שהן עדיין חלק מהגוף.

13:30 – חוזרים לגלוש

אחר הצהריים הוא הזמן לבחור לפי האנרגיה.

אם הרגליים טובות – ממשיכים.

אם הן מתחילות להודיע שהיום היה מוצלח, לא חייבים להוכיח שום דבר.

דווקא המסלול האחרון צריך להיות אחד שנהנים ממנו.

לא אחד ששורדים אותו.

ואם עברתם לשווייץ – לא משחקים עם השעון

ביום של גלישה בינלאומית צריך לדעת מראש מהי שעת החיבור האחרונה בחזרה לאיטליה ולבדוק את מצב המעליות באותו יום.

רוחות ומזג אוויר יכולים להשפיע על המתקנים הגבוהים.

האתר הרשמי מספק עדכוני פתיחה בזמן אמת, וזה אחד הדברים שכדאי לבדוק בבוקר וגם במהלך היום.

אל תחכו למעלית האחרונה רק כי "יש עוד זמן".

לילה לא מתוכנן בזרמט יכול להיות סיפור מצוין לספר לחברים – ופחות מצוין לכרטיס האשראי.

16:00 בערך – הירידה האחרונה

השמש כבר נמוכה יותר.

השלג מרגיש אחרת.

הרגליים עייפות.

ואז מגיעה הירידה האחרונה לצ'ירוויניה.

דווקא היא לפעמים זאת שזוכרים.

יורדים לכיוון העיירה, בתי המלון מתחילים להופיע למטה והמטרהורן נשאר מאחור.

מסיימים.

מורידים את המגלייים.

ופתאום הכול שקט.

17:00 – עכשיו מתחילה החופשה השנייה

מקלחת חמה.

ספא אם בחרתם מלון עם אחד.

קפה, בר או סיבוב קצר בעיירה.

מי שלקח דירה יכול לחזור להכין ארוחה ולהיזרק בסלון.

ומי שעוד יש לו כוח – שייהנה.

מחר בבוקר עושים הכול מחדש.

וזה אולי הסוד של צ'ירוויניה

יום מושלם כאן לא חייב להיות היום שבו גלשתם הכי הרבה קילומטרים.

הוא היום שבו הספקתם קצת מהכול:

מסלולים טובים.

גובה.

נוף.

אולי קפיצה לשווייץ.

עצירה באמצע ההר.

וירידה אחת אחרונה כשהשמש כבר מתחילה לרדת.

ואז מגיעים למלון וחושבים רק דבר אחד:

מחר נקום קצת יותר מוקדם.